תוכן

קכז) ועוד טעם אחר קרוב אל הקודם, כי כשנותן בה הת"ת ההוא רוחא דשביק בגווה, שהוא סוד מ"ן, הנה אין בו כח לתת בה, רק חד רוחא כלול מה שיש בכחו, שהם ממש משש קצוות שלו, וכבר ידעת, שאין בו רק מציאות אות ו' דשמא קדישא, אך המוחין באין לו בסוד תוספות דאו"א, שהם עליונים ממנו. ולכן כאשר היא לבדה, אין בה כח להוליד נשמות חדשות, ואין בה רק, מכח המוחין הצריכים אליו לעצמו, ולא לאחרים. וזהו סוד הטעם שקטן זוכה לעצמו ולא לאחרים, כי כאשר יהא ראוי להוליד נשמות חדשות, אז צריך שיבואו בו כח תוספת במוחין שלמעלה ממנו, ואז יוכל להוליד נשמות ולזכות לאחרים. וזהו סוד עליית מ"ן ע"י הצדיקים אל המלכות.